צאצי נ' הוט-טלקום מערכות תקשורת בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת לפסוק לו פיצוי בסכום של 10,000 ₪ בגין חיוב יתר וכן בגין טרחה ועוגמת נפש שנבעה מהתנהלותה של הנתבעת.

גרסת התובע

בכתב התביעה טען התובע, כי בחודש יוני 2009 התקשר עם הנתבעת (להלן: "הוט ו/או הנתבעת") בהסכם לרכישת חבילת תקשורת עבור ארבעה קווי טלפון למשרדו. ביום 08.07.09, התקין טכנאי הוט במשרדו ארבעה קווי טלפון, אשר לא עבדו במשך חמישה ימים.

לטענת התובע, ביום 13.07.09 חיבר טכנאי הוט שלושה קווי טלפון בלבד, והדגיש כי קו הטלפון בו נעשה שימוש רחב בבמשרדו, לא חובר כלל. למחרת, טכנאי נוסף חיבר את הקו העיקרי, אולם ניתק קו טלפון אחר.

התובע טען כי התקשר פעמים רבות להוט בקשר לחיבור הקווים ונמסר לו שטכנאי מומחה יגיע לפתור את הבעיה. לטענתו, ביום 19.07.09 הגיע הטכנאי המומחה למשרדו, וטען בפניו, כי הבעיה אינה בתחום התמחותו, ולפיכך יש לזמן טכנאי נוסף ולכן מיד לאחר מכן ביקש להתנתק מהשירות.

עוד טען התובע כי שבועיים לאחר שביקש להתנתק, קיבל חשבון לתשלום בסך של 580 ₪, בשל כך פנה אל הוט לבירור החישוב, אך לשיטתו, לא קיבל מענה. כמו כן, טען שכעבור כחודש קיבל מכתב מב"כ הוט לפיו נדרש לשלם סכום של 979 ₪, וכי ניסיונו ללבן את העניין לא צלח משום שנציגי הוט טענו שהחומר הנוגע לחשבונו מצוי אצל ב"כ וכי עליו לשלם את החוב.

גרסת הנתבעת

הוט טענה בכתב הגנתה, כי סכום התביעה הגבוה מעיד על כך שהתובע מנסה להתעשר על חשבונה שלא כדין, וכן כי התובע הוא אשר פעל שלא כדין כאשר נמנע מלהסדיר את החוב אשר הצטבר על שמו לאחר הניתוק משירותי הוט בסכום של 608.68 ₪, בגין אי תשלום דמי מנוי, זמן שימוש בטלפון והחזר הטבה עקב ניתוק בטרם סיום תקופת ההתחייבות על פי המבצעים.

לטענת הוט, ביום 25.06.09 ביקש התובע להצטרף לשירות הטלפון של הוט באמצעות חמישה קווי טלפון; שלושה קווים במסגרת מבצע ללקוחות עסקיים, כנגד התחייבות להישאר מנוי בשירות זה למשך 6 חודשים, וכן שני קווים נוספים במסגרת מבצע ללא התחייבות.

לטענת הוט, ביום 12.07.09 פנה התובע לסוכן מטעם הוט בקשר לתקלה בקו טלפון, ולמחרת הגיע טכנאי למשרדו של התובע וטיפל בתקלה. הוט הוסיפה, כי לאחר הביקור, התובע פנה בשנית והתריע על תקלה. לפיכך, ביום המחרת, 14.07.10, הגיע טכנאי אל משרדו של התובע, אולם התובע מסר כי הוא מבקש להתנתק משירותי הוט. בהתאם לבקשתו, נותק התובע משירותי הטלפון, וצירפה מזכר ממערכת המנויים המעיד על בקשה זו. בנוסף, טענה כי לאחר שנודע לה אודות התקלה עשתה ככל שביכולתה על מנת לתקנה ביעילות המירבית, ואילו התובע בחר שלא לאפשר זאת וביקש להתנתק במועד הגעת הטכנאי אל משרדו, וכי עם ניתוקו הצטבר לו חוב, שהתובע נמנע מלהסדירו. לטענת הוט אחריותה בנזיקין מוגבלת מכוח סעיפים 40 ו-41 בפרק ט' לחוק התקשורת(בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת").

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו על ידי הצדדים לתיק בית-המשפט, שמעתי את טענות הצדדים והתרשמתי מעדות התובע בפני, בדיון שנערך ביום 11.07.10, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל.

אין מחלוקת כי קווי הטלפון לא חוברו כראוי מיום התקנתם. עיקרה של המחלוקת נסב לגבי אופן הטיפול בבעית חיבור הקווים והאם הוט פעלה לתיקונם כנדרש. משלא הביאה הוט כל ראיה לטיב התקלה והטיפול אני דוחה את טענת החסינות לה טוענת הוט מכוח חוק התקשורת. בתק (חי') 271-09-08 עו"ד עידן ישראל גולדנברג נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (לא פורסם), נקבע כי:

"במקרה דנן, הדיון בסעיפים אלה הינו מיותר, על פניו, שכן אם לא הובאה בפני בהמ"ש כל ראיה בנוגע לטיב התקלה וטיב הטיפול (או אי הטיפול) בתקלה / תקלות באותם מועדים, הרי שלא מן הנמנע, כי רשלנותה של הנתבעת היתה רשלנות חמורה – ולכן, ממילא, לא תהא הנתבעת פטורה גם לפי פרשנותה של הנתבעת את סעיפים אלה.

אציין, מעבר לנדרש מנסיבותיו של תיק זה, כי על פניו, השימוש שעושה הנתבעת בסעיפים אלה הינו נרחב מדי - הן בהיקפו, והן בפרשנות הניתנת לסעיפים אלה.

כל שנאמר בסעיפים אלה, לטעמי, הוא כי לבעל הרישיון (או עובדיו וכו') תהא חסינות בשל אי אספקת שירותי בזק, ושירותים נלווים, ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק; או עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק, וכו'.

כוונת הסעיף, הינה כי כאשר חברות הבזק פועלות בצורה סבירה, ומשביתות לשם ביצוע פעולות בזק (אחזקה, החלפת מכשור וכד'), לדוגמה, מרכזיות, אנטנות, או כבלים, החולשים על מנויים רבים, הרי שהן לא יחובו בנזיקין; או, כאשר עקב תקלה, לדוגמה, משויך חשבון הבזק של פלוני, לאלמוני דווקא, אזי חברת הבזק תהיה פטורה (ר', לדוגמה, את ע"א 518/89, רתם נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, [לא פורסם).

מכך, אין להסיק כי חברות הבזק (בזק, הוט, חברות הסלולאר, וכו'), יכול שתתרשלנה "סתם כך", במתן שירות ללקוח, ותצאנה פטורות בלא כלום".

זאת ועוד, אין חולק כי להוט לא קמה חסינות כלשהי בתחום דיני החוזים, כפי שנקבע בתק (י-ם) 2299/03 חסן אגבאריה נ' "בזק" חברה ישראלית לתקשורת בע"מ (לא פורסם):